אבל אז בדיוק הגיעה ההצעה לבחון את הדגם החדש של חברת Dreame עבור כתבת ביקורת בוואלה. לא היה סיכוי שאסרב.
מודה. ניגשתי למבחן של ה-DreameBot L20 דגם הדגל של חברת שואבי האבק המצליחה מסין, במצב צבירה סקפטי. דבריה של אחותי על השואב ה"בקושי מנגב" שלה, עוד הדהדו באוזניי, והגעתי בלי ציפיות גדולות.
ואז הוא הגיע.
כשהשליח מסר לי את קופסת הענק, הייתי בטוח ששלחו את המוצר הלא נכון. שואב-שוטף רובוטי לא אמור להיות קטן, בגודל של צילינדר וקצת? אז כן, הרובוט עצמו לא נראה שונה או גדול יותר מהאחרים בשוק. תחנת העגינה שלו (שתיכף נקדיש לה פסקה משלה) - מעט שונה.
ה-DreameBot L20 Ultra שואב ושוטף את הבית כמעט ללא צורך בהתערבות כלשהי מצד המשתמש. לאחר כל פעולה, חוזר הרובוט, מרוקן את מיכל האבק המובנה שלו אל שק האבק בתחנת העגינה, ממלא מחדש את מיכל המים שלו ומפנה את המים המלוכלכים אל תוך המיכל המיוחד. בנוסף, הוא גם מנקה את זוג המגבים העגולים שלו ומייבש אותם בעזרת אוויר חם.
ועכשיו לתיבת העגינה. החדשות הפחות טובות - היא גדולה. אבל אחרי שתתרגלו לגודל, או נכון יותר לגובה (60 ס"מ, הרוחב דומה לתחנות עגינה סטנדרטיות - 42.5 ס"מ), תבינו שזה משחק לטובתכם. התיבה הגבוהה מכילה שק אבק בנפח 3.2 ליטר, מיכל מים נקיים בנפח 4.5 ליטר ומיכל מים מלוכלכים בנפח 4 ליטר. בנפחים האלו, תצטרכו לרוקן אבק ומים מלוכלכים ולהוסיף מים נקיים אחת ל-3-4 הפעלות לניקוי דירה שלמה בגודל סטנדרטי. כלומר, לא רק שהרובוט ישתלט על ניקיונות הדירה ללא כל סיוע, גם עם תחנת העגינה לא תצטרכו להתעסק יותר מדי, אלא אחת לחודש בערך.
מתחילים במבחן. כדי להפעיל את הרובוט, צריך תחילה להוריד את האפליקציה (עליה נפרט בהמשך), לחבר דרכה (בקלות) את המכשיר לווייפיי הביתי, וללחוץ על התחל.
הרובוט משמיע קולות של "אני מתכונן לצאת למשימה", מדליק את זוג הפנסים שבחזית, ועוזב את תיבת העגינה. אלא שאז, במשך דקות ארוכות הוא נוסע הלוך ושוב, מפינה לפינה, ושוב חזרה לבסיס. חשדתי לרגע שאולי משהו לא תקין. אבל תוך כדי שיטוטיו של הרובוט בדירה, פתחתי את חוברת ההוראות והבנתי שהוא מנווט את דרכו באמצעות טכנולוגיית AI (אינטליגנציה מלאכותית), והטיולים הבלתי פוסקים הם למטרת למידה של חלל הבית.
כשהרובוט שלח לי הודעה תקיפה לטלפון
ואכן, בתום סשן השיטוטים, הציגה האפליקציה אחד לאחד את מפת הדירה השלי, כולל מיקומי רהיטים ושטיחים. בפעמים הבאות, כשהרובוט יצא למשימות הניקיון, הוא כבר ידע לנווט את עצמו לכל חדר וחדר במהירות וביעילות. ככל שהמשכתי להשתמש בו, הרובוט למד במהירות את אזורי הדירה, התאים את דפוסי הניקוי שלו, ומספר הפעמים שהיה צריך לחזור לבסיס ירד משמעותית.
אז איך הוא מנקה? ראשית - איכות השאיבה: עם עוצמת שאיבה של 7,000Pa (1,000 יותר מהדגם המקביל שלו של "רובורוק"), ה-Dreame L20 Ultra מראה יכולות מדהימות בהעלמת כל גרגר אבק שנקרה בדרכו. בנוסף, בגלל יכולות ה-AI שלו, גם אם השארתם בטעות גרביים זרוקות על הרצפה, הרובוט יעקוף אותן, וימשיך בדרכו.
אבל כשהגיע לכבל המנורה העומדת בסלון, שהפריע לו להתקדם ולנקות את האזור הסמוך, צילם הרובוט את המכשול, סימן אותו בריבוע אדום, ושלח לי הודעה מנומסת אך החלטית לטלפון הנייד וביקש להסיר מכשול זה מדרכו. מיהרתי לציית, ותוך זמן קצר חזר וניקה את האזור שהיה חסום עבורו מספר דקות קודם לכן.
ועכשיו לשטיפה. כשתחושת האכזבה של אחותי עדיין מהדהדת בראשי, ניגשתי לבחון את התכונה שעניינה אותי יותר מכל. אבל לפני זה, קצת עובדות מהשטח: מסתבר שרוב הרובוטים השוטפים, משתמשים בכמות מינימלית של מים וללא סבון, דבר שמותיר את הרצפה נקייה, אבל ללא הברק המוכר אותו אנו מקבלים לאחר שטיפה ידנית. אלא שפה המצב שונה. ה- Ultraמשתמש בזוג ראשי מגב שנשמרים רטובים לאורך כל המסלול. למעשה, ניתן לכוונן מראש באפליקציה את מידת הרטיבות שאנחנו רוצים בזמן השטיפה.
ה-Ultra גם משתמש בסבון נוזלי, שמגיע עם המוצר וממוקם גם הוא בתחנת העגינה. בנוסף, בעזרת טכנולוגיית ה- MopExtend, מצליח הרובוט להגיע לכל אזור בבית. כשהוא מגיע לפינה, אזור שנחשב בעייתי לרובוטים עגולים, הוא שולח באלגנטיות את אחד משני מגביו החוצה, ומשלים את המשימה באופן מרשים.